

נעים מאד,
אני מרים אדלר.
אני מטפלת יוצרת ומרצה.

עם הזמן הפכתי את הניסיון האישי ואת הידע והכלים שרכשתי לדרך מקצועית ולשליחות. למדתי שהסיפור שלנו אינו מתקיים רק במחשבות שלנו ובתפישת עולמנו. הוא נרשם בגוף ובנפש, במערכות היחסים, בבחירות שאנחנו עושות ובאופן שבו אנחנו פוגשים את העולם שסביבנו. לעיתים זיכרון משפחתי או אישי ישן ממשיך לנהל אותנו מעומק תת המודע — עד לרגע שבו אנחנו מצליחים לזהות אותו ולהבין מתי הוא נוצר וכיצד הוא מהדהד בחיינו בצורת מחלות, קשיים או דפוסים שחשבנו בטעות לגזירת גורל. ומהנקודה הזו ניתן לאמץ נקודת מבט חדשה וליצור לעצמנו דרך של החלמה.
כיום, אני משלבת בעבודתי באיו־אורגונומי, ריקול הילינג ותהליכי יצירה הנוגעים בזיכרון, בדימוי ובסיפור האישי והמשפחתי.
בתהליכים שאני מובילה אני מחברת בין התבוננות עמוקה ועבודת תודעה לבין טיפול באמצעות אנרגיית החיים, במטרה לתמוך בתהליכי החלמה וליצור איזון מיטבי בגוף ובנפש. אני מציעה מרחב רגיש ובטוח, שבו אפשר לחקור את העבר וההווה בכנות, לאתר ולשחרר זיכרונות, אמונות ורגשות לא רצויים, לעקוב אחרי סימני הדרך המונחים לאורך נתיב חיינו, ולעבור מסע של שינוי מיטיב.
אומנות היא חלק מהתהליך - כאפשרות להתבונן על החיים ולחקור אותם בדרך שאינה דורשת ידע טכני, מהלך מתוכנן או הסבר הגיוני. יצירה היא הזמנה לגעת ברבדים העמוקים יותר של החיים: ביחסים שבין החומר לרוח, בין הגוף לבין הנשמה השוכנת בתוכו, בין האדם לבורא העולם. היא מאפשרת להתבונן ממרחק-מה באירועי החיים, בשבריריות הגוף, בכאב ובאובדן, במוות ובלידה מחדש מתוך שבר. ובו בזמן, האומנות מנכיחה ויוצרת יופי שיש בכוחו לנחם.
מתוך המסע האישי והמקצועי שלי, יצרתי הרצאה לקבוצות, המשלבת צפייה בסרטיי, שיחה על התמודדות נפש מנקודת מבט רוחנית וכלים תודעתיים ומעשיים לתמיכה באדם השרוי בכאב נפשי. בהרצאה אני מבקשת להציע תפישה של המצוקה הנפשית כקריאה לשינוי ולא כתקלה כימית, ושל המלווים כשותפים לדרך מתוך קבלה וכבוד לחוויית ההתמודדות.
עברי, צמיחה אישית החלמה מודעות ויצירה שזורים יחד. תהליך טיפולי הוא מעשה של הולדת העצמי החדש, ויצירה היא מסע החלמה. יחד הם יוצרים מקום שבו כאב, שבר וזיכרון יכולים להפוך למשמעות, לזכות בחמלה, לעבור שינוי-צורה ולשמש חומר גלם לזהות חדשה.
מזה כחמש־עשרה שנה אני מלווה תהליכי החלמה, צמיחה מתוך שבר וחיבור לכוח היצירה הפנימי.
הדרך שלי החלה מתוך החיים עצמם: כחברה וכבת משפחה נוכחת, פגשתי מקרוב אתגרי חיים מורכבים וביקשתי להבין מה מסתתר מתחת לפני השטח של התסמינים והבעיות שאין להם לא הסבר ולא פתרון בתוך המערכת המערבית הממוסדת. וגם בגוף ראשון, מול עצמי, חקרתי את הסיפור שמאחורי הכאב, וחיפשתי דרכים לאפשר תנועה של ריפוי עמוק ושינוי בר קיימא, ולא רק ניהול תסמינים.
במסע הזה, הייתה לי בת לוויה קבועה: המצלמה שלי. היא איפשרה לי לגעת בחוויות מורכבות ולבטא אותן בשפה שאינה זקוקה למילים - עבור עצמי ועבור אחרים.
